נאמן נ' "מעיין החינוך התורני"

פסק דין

מבוא וטענות הצדדים

פסק דין זה ניתן בצורה תמציתית היות ומדובר בהליך של סדר דין מהיר, בהתאם לתקנה 214טז(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984.

בפני תביעה ע"ס 50,000 ₪ שהגיש התובע כנגד הנתבעת בגין שירותי נקיון שהעניק לה ותמורתם לא שולמה, עבור תשעה חודשים תמימים. התובע עותר לתשלום חודשי בסך 5,000 ₪, בצירוף מע"מ.

בכתב ההגנה לא הוכחש עצם מתן שירותי הנקיון, אך נטען כי לא התקיים מכרז כנדרש אצל הנתבעת, שהינה עמותה המתוקצבת על ידי משרדי ממשלה.

עוד נטען כי לבסוף זכה במכרז קבלן נקיון אחר, תמורת סך 3,500 ₪ בצירוף מע"מ לחודש בלבד.

הצדדים הגיעו להסדר דיוני, שהועלה עלי כתב בפרוטוקול דיון שהתקיים ביום 19.6.12, לפיו יוותרו על הבאת ראיות, ויסכימו על העובדות הבאות:

התובעת העניק לנתבעת שרותי נקיון בתקופה הנטענת בכתב התביעה.

התובע העניק לנתבעת שרותי נקיון בתקופת קודמות ועבורם שולם 5,000 ₪ לחודש בצירוף מע"מ.

דיון והכרעה

אין חולק, כאמור, כי במשך תשעה חודשים תמימים העניק התובע לנתבעת שרותי נקיון – לפי בקשתה – והיא לא מחתה.

ברע"א 4928/92 עזרא נ' המועצה המקומית תל מונד, פ"ד מז(5) 96, עמ' 100, נקבע בהקשר זה כך:

" השתק מכוח מצג - כמו זה שבענייננו - מונע צד מלהתכחש למצג שהציג לפני צד אחר, אם אותו אחר הסתמך על המצג בתום לב ובאופן סביר, ושינה עקב כך את מצבו לרעה ( g. Spencer bower and a. K. Turner, the law relating to estoppel by .( 4( 1977,.rd ed 3,london) representation במקור, הכירה הפסיקה רק בהשתק מלהתכחש למצג של עובדה (ע"א 23/49 חברת י. צגלה ושות' בע"מ נ' א. חיות בע"מ [4], בעמ' 485).

המצג שהציגה הנתבעת לתובע היה ברור וחד משמעי, ונמשך תקופה ארוכה. התובע הסתמך על מצד זה והעניק לתובעת שרותי נקיון.

מצג זה התחזק נוכח מסמך שהוגש כחלק מאסופת מסמכים שסומנה ת/1 – שהינו מכתב הנתבעת מיום 23.9.09 לחשב המשרד הממשלתי, מולו באה הנתבעת בדברים לעניין תקצוב ומכרזים.

במכתב זה מתריעה הנתבעת על כך שאינה מקבלת שרותי נקיון ומצרפת שלוש הצעות מחיר, שהנמוכה בהן היא של התובע. הנתבעת ממליצה לקבל את הצעת התובע.

לפיכך, הנתבעת איננה יכולה להתכחש עתה לחובת התשלום. התכחשות מעין זו, מעבר להיותה סותרת את מצגה הארוך והמתמשך של הנתבעת, הינה חסרת תום לב. לדידי, הנתבעת כבולה במצג שהציגה ויש לחייבה בתשלום עבור שרותי הנקיון.

אף ב"כ הנתבעת היה מודע לקושי זה ובסיכומיו ציין כי לטעמו יש לחייב את הנתבעת לשלם אך רק את מחיר העלות של הקבלן, התובע, ללא רווח (עמ' 4 לפרוטוקול ש' 25).

מעבר לכך, טענת הנתבעת לגבי תחולת מכרז אינה יכולה לעמוד. ייתכן כי הנתבעת נוהגת לפי דיני המכרזים בשל הנחיות משרדי הממשלה כפי שנטען על ידה.